אנו עדים לזינוק מהיר בתיקי פשיטת הרגל בישראל והמערכת המשפטית נערכת לשינוי שייכנס לתוקף בספטמבר הקרוב. הנתונים מצביעים על כ- 62,000 חייבים הנמצאים בהליך נכון לסוף 2017 לעומת 18,000 תיקים ב- 2010.

נשאלת השאלה אם הגידול הדרמטי במספר החייבים בהליך הוא פועל יוצא מהמצב הכלכלי של פרטיים במשק (במובחן מחברות) שנעשה קשה יותר ויותר כדי התדרדרות פיננסית של הפרטיים או מהקלות בהם ניתן להיכנס להליך הפש"ר. או כפי שיש הטוענים שזו כניסה לגן עדן לחייבים ששומטים את חובותיהם לפי החוק לאחר מספר שנים ולאחר מכן ממשיכים בדרכם. או בקצרה מי מרוויח מההליך?

על פי הנתונים עולה בברור כי החייבים רואים בצו הכינוס וההפטר שעתיד לפטור אותם בעתיד מחובותיהם הכלכליות צעד הכרחי אבל נסבל שראוי לשאת אותו בתקווה לפתוח דף חדש. או כפי שהחוק שינה את שמו ל"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

עדות לכך נמצא כי הכניסה להליך הפש"ר הוא פועל יוצא של יוזמת החייבים על פני הנושים. נמצא כי החייבים במספרים משמעותיים  נוקטים בצעדים לכניסה להליך ביחס לנושים.  הסברה כי ההליך הקיים צופן פני עתיד והחייב יוכל לראות את האור בקצה המנהרה.  בנוסף אפשר לייחס את מגמת הגידול בתחום פשיטות הרגל בהעמקת העוני בקרב השכבות החלשות באוכלוסייה ולהתרחבות הפערים החברתיים בחברה הישראלית. זאת רואים בפרסומי הכנ"ר של 2016 לפיו הזינוק במספר התיקים שנפתחים  מיוחסים לפריפריה לעומת המרכז.

הסטיגמה החברתית השלילית שעומעמה עם השנים גם היא נתנה ביטוי לאוכלוסיות לאו דווקא חלשות לפנות להליך הפש"ר , להכיל את הבושה מעצם הכניסה להליך ובלבד למצוא מוצא מכובד לחובות שאי אפשר לכסותן.

עוד דברים ביחס לרפורמה שבדרך במאמר הבא.

יצירת קשר מהירה

או התקשרו אלינו:
03-6242118

ad image