המהפכה בדיני חדלות פירעון – חלק ג': המספרים משתנים

אנו עדים לזינוק מהיר בתיקי פשיטת הרגל בישראל והמערכת המשפטית נערכת לשינוי שייכנס לתוקף בספטמבר הקרוב. הנתונים מצביעים על כ- 62,000 חייבים הנמצאים בהליך נכון לסוף 2017 לעומת 18,000 תיקים ב- 2010.

נשאלת השאלה אם הגידול הדרמטי במספר החייבים בהליך הוא פועל יוצא מהמצב הכלכלי של פרטיים במשק (במובחן מחברות) שנעשה קשה יותר ויותר כדי התדרדרות פיננסית של הפרטיים או מהקלות בהם ניתן להיכנס להליך הפש"ר. או כפי שיש הטוענים שזו כניסה לגן עדן לחייבים ששומטים את חובותיהם לפי החוק לאחר מספר שנים ולאחר מכן ממשיכים בדרכם. או בקצרה מי מרוויח מההליך?

על פי הנתונים עולה בברור כי החייבים רואים בצו הכינוס וההפטר שעתיד לפטור אותם בעתיד מחובותיהם הכלכליות צעד הכרחי אבל נסבל שראוי לשאת אותו בתקווה לפתוח דף חדש. או כפי שהחוק שינה את שמו ל"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

עדות לכך נמצא כי הכניסה להליך הפש"ר הוא פועל יוצא של יוזמת החייבים על פני הנושים. נמצא כי החייבים במספרים משמעותיים  נוקטים בצעדים לכניסה להליך ביחס לנושים.  הסברה כי ההליך הקיים צופן פני עתיד והחייב יוכל לראות את האור בקצה המנהרה.  בנוסף אפשר לייחס את מגמת הגידול בתחום פשיטות הרגל בהעמקת העוני בקרב השכבות החלשות באוכלוסייה ולהתרחבות הפערים החברתיים בחברה הישראלית. זאת רואים בפרסומי הכנ"ר של 2016 לפיו הזינוק במספר התיקים שנפתחים  מיוחסים לפריפריה לעומת המרכז.

הסטיגמה החברתית השלילית שעומעמה עם השנים גם היא נתנה ביטוי לאוכלוסיות לאו דווקא חלשות לפנות להליך הפש"ר , להכיל את הבושה מעצם הכניסה להליך ובלבד למצוא מוצא מכובד לחובות שאי אפשר לכסותן.

עוד דברים ביחס לרפורמה שבדרך במאמר הבא.

הרפורמה בדיני חדלות פירעון – חלק ב': דרך חדשה

לאחרונה נחקק בכנסת חוק חדלות פירעון (מחליפה את פקודת "פשיטת הרגל")  זו שמטה את הכף במידה רבה לטובת החייבים. החוק פותח צוהר רחב יותר משהיה לסלילת דרך חדשה לעתיד חייב משהייתה לו קודם לכן. בחוק יש ביטוי ברור למעבר מתפיסה שפסה מן העולם "להעניש" את החייב לטובת תפיסה חדשה מודרנית שתאפשר לחייב לשקם את עצמו כלכלית וחברתית על מנת שישתלב חזרה בחברה  ולא יהפוך  לנטל על עצמו ועל החברה.

במקביל לכך מנסה החוק להגדיל את חלקם של הנושים "הקטנים" על חשבון המדינה והבנקים.

החוק עתיד להיכנס לתוקף בספטמבר 2019.

החוק על כל 375 סעיפיו, ככל שהוא מקיף את כל האפשרויות ישאיר ככל הנראה מקום לפרשנויות והלכות של בית המשפט לאורו של החוק ויהיה צורך להמתין לפסיקה שתצא מבית המשפט.

בקצרה אתמקד בחידושי החוק בעיקר לגבי הפרט.

הליכי חדלות פירעון יידונו לגבי החייב  (היחיד ) בבית המשפט השלום ביחס לחובות מעל 150,000 ₪. מתחת לסכום זה יתנהלו ההליכים במערכת האכיפה היא ההוצאה לפועל.

הליכי חדלות הפירעון לגבי תאגידים יידונו כבעבר בבית המשפט המחוזי.

לגבי החייב:

לכל חייב התמנה בעבר על פי החוק הנוכחי  "מנהל מיוחד" מטעם הכונס הרשמי  שבחן את ההתנהגות הכלכלית של החייב ממתן צו הכינוס על ידי בית המשפט ועד מועד הדיון להכרזתו כפושט רגל ולחלופין מתן הפטר לחובותיו כעבור 18 חודשים. לאחר תקופה זו נקבעה תכנית פירעון, בד"כ של 36 חודשים, על פי המלצתו של המנהל המיוחד ואישור בית המשפט.

על פי החוק החדש התקופה, עד למתן צו הכינוס ,תתקצר לידי 12 חודשים ולאחריה תיבחן האפשרות  על ידי "הממונה" ,בשמו החדש , ובאישור בית המשפט למתן הפטר מידי או להכרזה על פשיטת רגל של החייב בכפוף לתוכנית פירעון אישית של החייב. תכנית זו כפופה לגילו של החייב, הנסיבות לכניסתו להליך אם בתום לב ובלשון המשפטית "תאונה כלכלית" או משום מעשה עוולה / רמאות שעשה כדוגמא. אלה יהיו חלק  מהמבחנים לקביעת אורך זמן תכנית הפירעון של החייב. לנושא הרמאות המוזכר , הותקנו לממונה  בחוק  סמכויות פליליות לנקוט  כנגד החייב במקרה של אירוע כלכלי פלילי.

כוונת המחוקק לחלץ את מרבית החייבים הפרטיים ממצבם הקשה. לאפשר להם לפתוח בחיים חדשים כדי שישתלבו בחברה. לראות את האור בקצה המנהרה לאחר תקופה של פיקוח ולשמוט את חובותיהם מאחור אחרי ששילמו חלק מהחוב. קודם לכן היה מצבם של החייבים קשה ביותר כאשר הם "נתקעו" בחייהם הכלכליים אף למעלה מעשור. חובם גדל ו"צמח" למספרים אסטרונומיים והביאו את מרביתם , חלקם צעירים , להרים ידיים לנוכח הנטל הכבד מנשוא.

אלה מקצת הבשורות של המהפכה החדשה בדיני חדלות פירעון. הס מלהזכיר את המונח "פשיטת רגל".

בהמשך אעיר דברים לגבי המחיר הכלכלי והחברתי הנדרש כדי "להיפטר" מהחובות אחת ולתמיד.

המהפכה בדיני חדלות פירעון – חלק א': למה בעצם?

מדוע מתרגשת עלינו הרפורמה בדיני חדלות פירעון גם אצל החייבים וגם אצל חברות שנקלעו לקשיים ?  החייב בדומה  לחברה נקלעו לקשיים כלכליים שמצבם הפיננסי אינו מאפשר להם לעמוד בהתחייבויותיהם הכלכליות.

חדלות פירעון הוא אירוע כלכלי מרובה משתתפים בעלי אינטרסים שונים שמעלים  סוגיות כלכליות כמו גם ערכיות אשר הפקודה הקיימת אינה נותנת מענה לכך. "דיני חדלות הפירעון ושיקום כלכלי" בשמו החדש נועד לקבוע הסדרים אשר יאזנו בין האינטרסים המנוגדים של הקבוצות המעורבות.  אינטרסים של החייב (ואו החברה), אינטרסים של הנושים והאינטרס הציבורי של המדינה. דינים אלה מגמתן ליצור תמריץ למציאת פתרון ראוי לתאונה הכלכלית שנוצרה.

הפקודה הקיימת לרבות התיקונים הנקודתיים בה בשנים האחרונות אינם מקדמים ומסדירים באופן מלא את הערכים בהם דבק החוק החדש לעניין הנשייה והשיקום הכלכלי של החייב  ומכאן גם לטובת הציבור.

מכאן נכון לבחון את מטרות החוק המוצע כפי שהובא בדברי ההסבר והמבוא שלו.

 

שיקום כלכלי של החייב.

השיקום הכלכלי של החייב כמטרה בפני עצמה הוא ערך מקודם שמשרת גם את טובת הנושים להחזר חלק מהחוב בהשפעת הרגולציה, גם מקדם את החייב למחוזות חדשים בעצם שיקומו ומצייד אותו אף בכלים שימנעו ממנו  כשל נוסף בהתנהלותו הכלכלית העתידית של החייב .

התפיסה החדשה היא כי "תאונה כלכלית" אינה בהכרח פגם מוסרי , או התנהלות לא ראויה של החייב.  בעידן המודרני צריכת האשראי בחיים הכלכליים היא מוגברת משהייתה ומכאן שרבים יותר נקלעים למשבר כלכלי שלא בטובתם. לאלה מכוון החוק .לאלה שנקלעו בתום הלב למשבר פיננסי ורוצים  להיחלץ ממנו ולחזור כמה שיותר מהר למעגל החברתי/ כלכלי. ההליך ההפוך שקיעה של החייב בביצה הכלכלית מבלי יכולת לצאת ממנה ולהפוך לנטל על החברה.

 

נשייה

מטרה שנייה של החוק החדש היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. הנושים הם הנפגעים העיקריים  בהליכי חדלות פירעון החדש. ותכלית ההליך החדש הוא להשיא את ערך נכסי החייב על מנת לצמצם את  הנזקים לנושים.

חוק

מטרה שלישית של החוק הוא קודיפיקציה ליתן וודאות ויציבות של הדין. מה שקיים היום אינו נותן מענה. ולכן גם התפתחה פרקטיקה של התנהלות בתחום. כללי המשחק הנוכחים אינם מבהירים לאשורם לשחקנים בזירה מהם כללי המשחק ,כיצד יש לתכנן את הצעדים מול החייב או הנושה. החוק החדש לצד הפסיקה שתתפתח תסדיר קרוב לוודאי באופן ברור וכרונולוגי את כל ההליך.

 

אלה עיקרי מטרות החוק שעיקרם  עיגון הסדרים וכללים ברורים בתחום.

יצירת קשר מהירה

או התקשרו אלינו:
03-6242118

ad image